ברטנורא על משנה כתובות ב׳:ז׳

« ברטנורא על משנה כתובות ב׳:ו׳ ברטנורא על משנה כתובות ב׳:ח׳ »

7 וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים, זֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אָנִי וְזֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אָנִי, אֵינָן נֶאֱמָנִין. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידִין זֶה אֶת זֶה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין:

פירוש ברטנורא על משנה כתובות ב׳:ז׳

7 אֵינָן נֶאֱמָנִים. לִתֵּן לָהֶם תְּרוּמָה:

8 וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידִין זֶה עַל זֶה. שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר אֲנִי וַחֲבֵרִי כֹּהֵן:

« ברטנורא על משנה כתובות ב׳:ו׳ ברטנורא על משנה כתובות ב׳:ח׳ »